fbpx

Captura-de-pantalla-2021-04-18-a-las-14.05.43.png

הוא מאוד צעיר וכרב הספיק ללמוד וללמד לקיים, לשמור ולעשות. בוגר בית המדרש דרכי הוראה לרבנים הרה״ג דוד משען שליט״א הוא דמות מוכרת לכל באי בית המדרש. התמדתו בלימוד תמיד הייתה לאין שיעור והספיק בשנים בודדות לסיים את כל מבחני רב עיר ברבנות, מבחני אבן העזר בדיינות וכן ללמוד שלל מקצועות קודש בצורה מעמיקה. שימש בתפקיד משנה לרב הראשי ודיין בבית הדין בקהילת קודש שבט אחים, פנמה, וכיום משמש כרבה הראשי של כל קהילות הספרדים במדינת קולומביה בדרום אמריקה. הזמנו את הרב דוד לראיון ראשון מסוגו. הנה הצצה מרתקת לדמות מיוחדת שעוד נשמע ממנו בעתיד הלא כל כך רחוק.

הרב יצחק ווחנון: שלום כבוד הרב. אנו מתרגשים מאוד על המפגש הזה, ראשית בגלל שזה פעם ראשונה שאנו עושים את המסגרת הזאת של ראיון לרבני קהילות במטרה ללמוד מדרכיהם ומפעלם לקירוב הלבבות, ושנית, בגלל שאנו זוכים היום לדבר עם כבודו, ידידי משכבר הימים, הרה״ג דוד משען שליט״א רבה הראשי של ק״ק הספרדים בקולומביה, אשר על אף גילך הצעיר, הצלחת לצבור ידע ככלי קודש ממש, וזכיתה להרביץ תורה בקהילת שבט אחים בפנמה וכיום במדינת קולומביה כולה. אז כבוד הרב, ברוכים הבאים למסגרת זו בקודשא.

הרב דוד משען: שלום הרב יצחק, ידידי, ושלום לכולם. תודה רבה על ההזדמנות שנתת לי, כבוד הוא לי להיות חלק בעשייה הרחבה שלכם. אתם מזכים את הרבנים בהצלחה גדולה. זכות הוא לי לשתף מההצלחות שלנו שהם בעצם הצלחות שלכם.

הרב יצחק: תודה הרב. נשמח דבר ראשון לשמוע מכבודו קצת רקע עליכם. נגיד, קצת היסטוריה. איפה נולדתם, איפה למדתם?

הרב דוד: ההיסטוריה אצלי היא קצת מסובכת האמת (אומר הרב בחיוך). נולדתי במקסיקו, והייתי בהרבה מדינות בעולם. ניתן להגיד יותר פשוט שאני מאיזור דרום אמריקה. ישיבה קטנה למדתי בארצות הברית, ישיבה גדולה בארץ ואחרי החתונה התחלתי מסלול ללימוד הלכה בעיון בתוך ד׳ אמות של הלכה, בבית המדרש דרכי הוראה לרבנים, הכוללל שייסד הרה״ג מרדכי אליהו זי״ע בהכוונת בנו הרה״ג יוסף אליהו שליט״א. למדתי בקבוצה של הרה״ג בניהו דיין שליט״א שרבים מכם מכירים, אם תרצה יותר פרטים, גם אפשר..

הרב יצחק: האמת הרב, אני שואל בעיקר כי ידוע לי שאתם צעירים בהרבה, יותר צעיר ממני גם, ועל אף גילך הצעיר, זכית לגדול בצורה כל כך משמעותי, וללמוד כל כך שאני פשוט מקבל כעין חלישות הדעת.

הרב דוד: לא לא. לא צריך לקבל חלישות. הרי בסוף כולנו ינקנו מאותו מעיין נובע הבית המדרש הגדול הזה ושם באמת נמצאים הדמויות הענקיים בתורה וביראה. צריך פשוט רק להיצמד לאווירה של הבית מדרש. זה אוירה של תורה, גדלות, אהבה וקירבת הלבבות. זה מה שינקנו וזה מה שאתם זוכים לינוק יום יום.

הרב יצחק: הרב, זה שהצלחת ללמוד כל כך הרבה דברים, זה אולי בגלל שאתה גאון? כל אחד יכול להגיע לזה?

הרב דוד: זה לא גאונות. אני חונכתי מילדותי על החשיבות הרבה של תמיד להישען על השאיפות. צריך תמיד לזכור את השאיפות שיש לך ולא לשכוח את זה לעולם. לאיפה אתה רוצה להגיע? לא בגלל המשרה, אלא שאלה פשוטה, מי אתה רוצה להיות? אתה רוצה להיות תלמיד חכם, ללמוד, ללמד, לשמור לעשות, אז יהיה לך את הדברים האלו כל יום בין עיניך, אז זה פשוט מתגשם עם הזמן.

זוכר פעם שנבחנתי באחד מהמבחנים המורחבים ברבנות, שבדרך אגב ובמאמר מוסגר אני מאוד ממליץ להיבחן אצל הרבה רבנים, כולל גם הרבנות ולא בגלל שאני נותן איזהו גושפנקא, אלא רק בגלל החשיבות של ״להיבחן״ שדורשת ממך רצינות. אז אברך אחד ניגש אלי ושאל אותי, נו, מה אתה מתחיל עכשיו ללמוד? ואני, כיהודי טוב עניתי לו בשאלה, ומה אתה לומד עכשיו? אז הוא ענה לי: ״עכשיו, אני לוקח חופש לפחות חודש״. אני זוכר שבאותו יום אני קבעתי לעצמי כבר את התאריך למבחן בנושא הבא בתור. זה בסדר לקחת חופש, אבל אסור שזה יסיח אותך מין השאיפות. השאיפה צריכה לפעום כל יום ביום מחדש.

הרב יצחק: הרב, זה מאוד מרגש, וזה מה שאני מדגיש תמיד לתמידים שזה המעלה הגדולה של קודשא, שאינו עוד מכון שמלמד קורסי קודש כדי להוציא אברכים שיהיו שוחטים או משגיחים ויעזבו את ספסלי בית המדרש. אלא, אנחנו פשוט מחפשים את החוויה העצומה הזאת של לימוד התורה, ובשיתוף של הלימוד העייוני והמעמיק בכולל, גם לומדים דברים למעשה, אז ככה צומחים רבנים גדולים ממש מאורי עולם. ולכן קודשא לא מוותרת על הערכים החשובים של לימוד תורה בעיון. התחושה הזאת שיש בדרך כלל לאברכים הבאים מהתפוצות, שמרגישים את החובה לנצל כל רגע ורגע שנמצאים כאן בארץ הקודש, כי כל מה שלא ילמדו עכשיו, אולי לא יזכו ללמוד את זה שוב. אותה הרגשה חייבית להיות אצל כל אברך שלומד תורה ולהכניס עוד ועוד בתוך המטען שלו כדי שברגע שיחליט להפיץ את אורו בעולם, יהיה בו מטען ענק מימדים.

הרב דוד: נכון. אני הייתי יכול להישאר עוד שנים בארץ אבל הרגשתי שהגיע הזמן שאני יצא לעולם כי פשוט זה מה שצריך לעשות. לפעמים ההחלטות האלו באות מכל מיני שיקולים כגון פרנסה או אחרים, אבל לי היה חשוב לקחת את ההחלטה לא בגלל איזהו צורך או בעיה, אלא בגלל שפשוט זה הדבר הנכון. וזה נתן לי את הכח לנצל כל רגע ורגע.

יש אנשים ובפרט בחו״ל, ולפעמים גם אברכים שאומרים ״היום לא חסרים רבנים״. אבל אני אומר שזו טעות גמורה. דווקא היום חסרים המון רבנים עם ידע הלכתי ומעשי מקיף, גם שיהיה למדני בתוך הספר וגם שיהיה מעשי בשטח. השילוב הזה זה רק במקום כמו בקודשא. זה שיש שילוב להפליא בין הכולל לקודשא, שהכל בנוי בצורה כזאת שדבר אחד לא יפריע לשני, אלא אחד משלים את השני, זה להפליא.

אתה מכיר אותי הרב יצחק, שאני מאוד מתנגד ללימוד שיטחי. צריך ללמוד טוב, ולעיין טוב. אי אפשר לקפוץ ישר לאיזה מכון, ללמוד משהו ולחשוב שאנו כבר רבנים. אבל מאידך, אין פחות חשיבות לחלק המעשי. מישהו שיודע הלכה ולא מעשה, אז באמת הוא לא יודע לא הלכה ולא מעשה כי ברגע האמת, אם לא למדת לימוד מעשי, לא תוכל לענות ולפתור את הבעיות הצצות בקהילה. כמובן, אחד שיודע רק מעשה ולא הלכה, אז מן דכר שמיה. לכן חשוב את השיתוף. זה המעלה הגדולה שיש בקודשא. השילוב הזה. לא רק השילוב, זה פשוט היסודות האיתנים שנבנה עליהם המכון שלכם, קודשא.

הרב יצחק: הרב הגיע לפני כחודש לקהילה החשובה בקולומביה. אבל הרב היה לפני זה בקהילת קודש הנודעת שבט אחים, פנמה. הרב יכול לשתף איתנו קצת על התפקיד הזה לפני?

הרב דוד: כן ודאי. קהילת שבט אחים פנמה, זה קהילה שגודלת וגודלת, מעטירה בזכויות, שנבנתה עם עשר אצבעותיו של הרה״ג ציון לוי זצוק״ל, וכיום יש שם ישיבות, כוללים ומוסדות תורה רבים. אני זכיתי לשמש כמה שנים בקהילה זו במסירת שיעורים כולל גם הדף היומי, רב באחד מבתי הכנסת, הייתי דיין בבית הדין לעניני גיטין וממונות ואחראי על מגוון נושאים אחרים בקהילה.

דרך אגב בנושא הדיינות. אני לעולם לא חשבתי ללמוד דיינות עד שמורינו הרה״ג יוסף אליהו דחף אותי לזה כמעט בעל כורחי, ואז נכנסתי לבית הדין הגדול בירושלים ושימשתי גדולי הדור בדינים מורכבים של גיטין וחליצות עד שגמרתי את כל לימוד דיינות אבן העזר. זה עוד דוגמה של דברים שרק ניתן ללמוד מתי שאתה נמצא בישראל. רק בישראל ניתן להכנס לבית דין עם יותר מ15 גיטין ליום. ככה עושים שימוש מעשי. ואותו דבר גם בחשחיטה, במילה, בבדיקת שעטנז ועוד. זה לא אומר שאתה תתעסק בסוף עם זה יום יום, אבל צריכים לדעת מעשי כי אם לא, אז איזה מין צורה יש לזה? לכן אני אומר שיש חשיבות רבה ללימוד המעשי בצורה מקיפה.

גם הייתי אחראי על הכשרות בפנמה, ובזמני, מתי שלמדתי בארץ עדיין לא היה לכם את קודשא ממוסד, אז הייתי צריך לחטט את רגלי כדי לעשות קצת שימוש בנושא, כמה זמן יקר הייתי חוסך עם היה לי את קודשא ליד הבית מדרש בשביל לימוד מעשי המונח במגש כסף. וזה הזמן להגיד עוד פרט חשוב על קודשא והוא שכל המכון הגדול הזה הוא בהנהלת הרב יצחק ווחנון שליט״א, אתם, שחוץ מזה שאתה תלמיד חכם, אתה גם מומחה בכל מקצועות קודש כך שאתה יכול ללמד אותם ישר והפוך, ובנוסף אתה גם אדם מסודר להפליא. אתה לא סתם מלמד, זה בא לך מהנסיון רב שנים ששימשת גם כרב קהילה בחו״ל שהכל היה תלוי בך. אין דבר יותר טוב מזה.

הרב יצחק: הרב גורם לי להסמיק. זה רק שליחותינו. אנחנו רוצים להעמיד רבנים מחוללי מהפכות. רב זה לא תפקיד משרדי עם מזגן וכסא. רב זה אדם של שטח.

הרב דוד: כמה שזה נכון. אני יגיד לך. פעם נשיאי קהילות חשבו שרב הוא רק אדם שיודע לזמר, לדרוש ולקרוא בתורה. היום, הם כבר יודעים בדיוק מה הם מחפשים. הם מחפשים רב שידע הכל!. כסף לא חסר לקהילות, מה שחסר זה רבנים. אין רבנים. וגם אם הקהילה קשה לה מבחינה כלכלית, אם זה רב רציני, יחטפו אותו.

אני יודע שאני עושה לך קצת פרסומת, אבל זה אמיתי ממש. אני מכיר את הקהילות בחו״ל. הם מחפשים רב שידע מילה, בדיקת שעטנז, ספרות, שחיטה גם של בהמות, כבר לא מספיק רק עופות, צריך פשוט לדעת הכל, אפילו שלא רוצים שתתעסק בכל, אבל הם כן דורשים שתדע הכל.

הרב יצחק: עצום. ספר לנו קצת הרב על הקהילה הנוכחית, ק״ק הספרדי בקולומביה.

הרב דוד: הגעתי לקהילה בקולומביה, לא בגלל שלא היה לי טוב בפנמה, אלא בעיקר כי חיפשתי מקום שיהיה לו אתגר עוד יותר גדול. פנמה זו קהילה מבוססת מאוד. כמובן, תמיד יש מה לעשות, אבל אני בשלב זה חיפשתי קהילה שאוכל להפוך אותה לגמרי. קולומביה זה קהילה שמצד אחד יש לה את כל השלד של קהילה מסודרת, כולל בתי כנסיות, מקוואות, כשרויות, בית עלמין, בית ספר, שחיטה ועוד. אבל, החלק הרוחני התקרר פה במהלך השנים, וצריך לעורר את ניצוץ היהודי שוב מחדש. עם הרבה חכמה וסיעתא דשמיא.

הרב יצחק: אני יודע שהרב למד המון דברים למעשה, חוץ מכל יורה יורה וידין ידין, אבל גם בלמעשה למדתם שחיטה עם הרב בן ציון חוכימא, ברית מילה עם הרב יוסף אורן, דיינות עם הרב אברג׳יל, הרב מסעוד אלחדד ועוד דיינים בבית הדין ביורשלים, כשרות עם הרב שלום שפיצר, חברה קדישא עם הרב חגי ג׳יבלי ועוד. זה דברים שרק ניתן ללמוד אותם לפני הגעה לתפקיד. איזה דברים אתם אומרים לעצמכם, אם היה לי עוד זמן הייתי גם לומד את זה?

הרב דוד: אני אומר, חכם עיניו בראשו, שילמד פשוט הכל. תבוא לקודשא, תשאל איזה קורסים יש, ופשוט תעשה את כולם.

הרב יצחק: מה זה אומר? אתם מכירים את השטח. יש איזהו יתרון משמעותי לרב שלמד רבנות וגם מעשי לבין רב שרק למד רבנות בלי מעשי?

הרב דוד: מה זה יתרון? מי שלא למד מעשי אז פשוט הוא לא במגרש. זה לא עיניין של יתרון או לא. זה רב. רב חייב לדעת מעשי, נקודה. וגם חשוב תמיד להיות מעודכן. כמובן, זה גם טוב לשמש רבנים אחרים. כל המוסיף, מוסיפים לו מין השמים. קודשא זה הבסיס הכי רחב שאני מכיר, ועל זה אפשר לבנות את כל הבניין השלם. זה גם יתרון שלך, הרב יצחק. אתה אף פעם לא שוכח את הבוגרים אחרי הקורס, אלא אתה דואג תמיד לעכדן אותם על חידושים הקשורים לנלמד. התלמידים שלך נמצאים ודאי בידים טובות. זוכר שפעם דברנו על הבוקסים (קופסאות מכניות) איפה ששוחטים את הבהמות, ואני זוכר שבתוך דקות עשיתה לי סקירה של כל סוגי הבוקסים הקיימים בכל מקום ומקום בעולם. מה הירונות והחסרונות של כל אחד מהם עם רמת דיוק ופרטיים בצורה מפליאה. יש לך את זה בדם פשוט. אכפת לך ממש שהרבנים ידעו את הדברים המעשיים. זה היה לך גם לפני קודשא. אז, אמנם זה אתה שיסדת את קודשא, אבל אפשר להגיד שזכו בקודשא שהרב יצחק עומד בראשו.

הרב יצחק: כבוד הרב דוד. תודה רבה על זמנך. שלא יצא תקלה מתחת ידך ותזכה בע״ה לחולל מהפכות בכל מקום ומקום שאתה נמצא כדי להגדיל תורה ולאדירה.

השאר תגובה