fbpx

-9-copia-2.jpeg

׳דרכי הוראה לרבנים׳ – שמו מפארים כבר רבות בשנים בהפצת תורה והלכה בארץ הקודש ומחוצה לה, הן בהעמדת רבני קהילות וכדו׳, הן בהוצאת ספרי מרן הראשל״צ זצ״ל לרוב, הן במענה שאלות לכל אדם בכל עת ובכל שעה ובכל שפה (כמעט) ועוד ועוד…

ובשמו מתפארים מאות האברכים בכולל העוסקים בתורת ה׳ ובדבר ה׳ – זו הלכה! ועל כל זה אנחנו אומרים: מזמור לתודה הריעו לה׳ כל הארץ… ו׳אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד״א של הלכה בלבד׳!.

והנה עוד אחד מן הפלאים שנפל בחלקו של הכולל ׳דרכי הוראה׳ וזכה לקרום עור וגידים… עד שהוטל בו רוח ונשמה, הוא המכון אשר הוקם ונקרא שמו בישראל: ׳קודשא׳ ומנוהל בטוטו״ד ע״י הרה״ג ׳ר׳ יצחק וחנון׳ [=׳מכון קודשא׳ (עה״כ)] שליט״א ומטרתו ותכליתו האחת היא: ׳אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא׳ באופן המעשי! ואסביר את דברי:

כל בר-דעת מבין וברור לו שלא שייך לחוות דעה על מראה אתרוג וכדו׳ טרם יראה במו עיניו… כמו״כ א״א לפסוק שום שאלה בהל׳ טריפות עד שיכיר וידע את חלקי הבהמה והעוף שנשאל עליו וכן ע״ז הדרך בכל שאלה הנוגעת ושייכת לאיזה דבר מהויית וחידוש העולם א״א לפסוק כלום עד שיהיה לו לאדם מתחילה את הידיעות הנדרשות והנצרכות להבנת ׳מציאות הדברים׳ שדן עליהם! ולדוגמא: בעניני מאכלים – אופני הבדיקה מתולעים ורחשים שונים צריך להכיר טבע הפרי והרחש וכו׳… כן בכל עניני הסת״ם והמסתעף מהן, כן בעניני שעטנז, כן בהל׳ שביו״ד ח״ב בפרט בסי׳ קפ״ז וקצ״א, כן בענין מילה ובעוד כמה הלכות גדולות שבאהע״ז שלא שייך לפסוק ולהורות כלל אם לא ידע ויכיר ויבין תחילה בחכמת הדברים הנצרכים לענין ההוא ורק לאחר בירור ׳מציאות הדברים׳ על בוריים, שייך לברר ולפסוק ולהורות ע״פ דעת-תורה והלכה הברורה…

ואציין לדוגמא מש״כ תלמידו של הנוב״י בעל שו״ת ׳תשובה מאהבה׳ (ס׳ קפ״ט) וז״ל: ׳הנה… בעסק ׳מלאכת צוקר׳ [הסוכר] רבים מגדולי האחרונים דיברו בזה לפי המדומה ולא ידעו בעשייתו מאומה ולכך נשאר הדבר במבוכה וגדלה המהומה וכו׳… אני ראיתי מלאכת הצוקר וכל עסקיו שנה שנה קרוב לעשרים שנים רצופים כאשר נעשה בפאברי״ק [במפעל] בעיר קעניג׳ס זאהל וראיתי וכו׳… עכ״ל. וע״ע בפת״ש יו״ד סי׳ ק״צ סקי״ח מש״כ בשם שו״ת ׳שיבת ציון׳ [הוא בנו של הנוב״י] ששינוי המציאות בנייר גורם שינוי בהלכה לענין קבלת טומאה… ובשו״ת ׳בית הלל׳ (סי׳ מ״ז) כתב שאין לבדוק סכין דשחיטה רק למי ש׳מומחה בדבר׳ וכו׳… ובספר ׳נטעי גבריאל׳ (הל׳ נדה ח״א דף ל׳) מספר ששמע מרבו הרב מפאפא ששמע מהרה״צ מבילגורייא [הוא אביו של האדמו״ר מבעלזא שליט״א] שאביו המהרי״ד מבעלזא אמר שכמו שרב הפוסק בהל׳ טריפות צריך להיות בקי בכל אברי הבהמה והעוף, כן מי שנותן השגחה על ׳טחינת חיטים׳ לפסח, צריך ׳שיהיה בקי בכל חלקי הריחיים׳ וכן עשה למעשה שהלך ללמוד בעצמו עד שהיה בקי בזה והיה לו סייעתא דשמיא שזכה להציל רבים מחשש חמץ.

עוד אציין שבשו״ת ׳מנחת יצחק׳ (וייס) מעיר כמה פעמים על הענין הזה [עיי׳ ח״ד סי׳ נ״ז וח״ט סי׳ ק״נ] ואעתיק לשונו מח״ג (סי׳ כ״ו) וכך כותב: ׳להלכה ולמעשה א״א לי לומר כלום עד שיתברר לי אופן עשייתם מתחילה ועד סוף בכל הפרטים׳… עכ״ל. ובשו״ת ׳באר משה׳ (דערבעצין) כותב בהקדמתו לח״ג על דרכי ההוראה שקיבל ומאריך שם שאין לפסוק שום הלכה ולמעשה [בפרט בדברים המתחדשים בעולם] בלי בירור מוקדם על כל הענינים מפי אומנים ובקיאים בדבר ואז יש לרדת לעומקה של ההלכה להנוגע לגוף השאלה, עיי״ש. אסתפק בזה ולא אייזיל כרוכלא למנות עוד הרבה ראיות לזה והמעוניין בעוד מ״מ ועניני הוראת ופסיקת ההלכה יעיין בספר ׳משיב כהלכה׳ להרב ניישלאס מברוקלין [ממנו שאבתי המקורות דלעיל].

שוב אשוב בהודאה ושבח לבורא כל עולמים על השליחים הנאמנים שעמלו וטרחו לייסד את מכון ׳קודשא׳ [=׳רב יצחק׳ (עה״כ)] ה׳ הטוב יתן להם ולכן העוזרים והמסייעים כח להגדיל תורה ולהאדירה ביתר שאת וביתר עז וברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם.

וזאת למודעי שלא יעלה על דעת מאן-דהוא שמכון ׳קודשא׳ הוא חלק נפרד מהכולל ומיועד כביכול למי שרוצה להשתלם במקצועות קודש מסוימות, אדרבה, אדם שלא יודע את ההלכות כדבעי מה לו וללימוד המעשי? כי צריך לרדת לעומקה של הלכה לבירור ומיצוי הדין אלא כדכתיבנא לעיל שגם חובה לדעת ולהבין את ׳מציאות הדברים׳ ואת הלמעשה… ואין ספק שדווקא האברך שיושב ולומד ל׳אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא׳ הוא המתאים ביותר שידע ויבין את האופן המעשי ואז יפסוק את ההלכה על בוריה! אכן כל בר-אוריין שחשקה נפשו ללמוד את ההלכה [במכון ׳קודשא׳ לומדים גם את ההלכות כדבעי!] עם הבנת ׳מציאות הדברים׳ והלמעשה – דלתות ׳קודשא׳ פתוחות ואומרות לו: ׳ברוך הבא׳! עוד נוסיף שזכינו שאנשי המכון דאגו שסידרת השיעורים יחולו ׳בין הסדרים׳ או ׳אחרי הסדרים׳ – הכל בכדי שלא לפגוע חלילה בסדרי הלימוד של האברכים ורק ׳בין לבין׳ יוכלו לבוא ולהשתלם במקצועות ׳קודשא׳ אלו, וכמה נפלא הדבר!

אסיים עם לשונו הזהב של מרנא ורבנא החזו״א ב׳אמונה ובטחון׳ [פ״ד אות ח׳ וט׳] וז״ל: ׳דקדוק הדין ושמירת השולחן-ערוך הם האמצעים היותר נוחים והיותר מועילים לתיקון המידות בדרך-כלל׳… ׳וקרוב הדבר לומר כי דקדוק הדין היא הדרך היחידה לתיקון המידות׳… ועיי״ש עוד.

לא נותר אלא לברכה שיזכו ראשי הכולל והמכון לסייעתא דשמיא גדולה בכל הענינים… ונזכה כולנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה ונשמח ונעלוז בדברי תלמוד תורתך ומצוותיך וחוקותיך לעולם ועד. דרך צלחה!

השאר תגובה